כתרים, גשרים ותותבות
כאשר שן הרוסה מכדי לסתום אותה, או כאשר חסרות מספר שיניים, השיקום הפרותטי מחזיר לפה את תפקודו: ללעוס בלי כאב, לדבר רגיל, ולחזור לחיוך שלא רוצים להסתיר.
- כתר
- 2 פגישות
- הרדמה
- מקומית
- זמן מעבדה
- 1–2 שבועות
- אורך חיים
- 10–20 שנים
כתר: שיקום שן מוחלשת
כתר מכסה את השן במלואה. הוא מתאים כשלא נותר מספיק מבנה בריא שיחזיק סתימה: אחרי טיפול שורש, בשן שבורה, או כששחזור ישן וגדול נשבר.
החומרים של היום — חרסינה מלאה, זירקוניה — משחזרים את שקיפות האמייל. בשן קדמית, כתר שבוצע היטב אינו ניתן להבחנה מהשיניים הסמוכות. זירקוניה, החזקה יותר, מועדפת בטוחנות שבהן עומס הלעיסה גבוה.
הטיפול דורש שתי פגישות: הכנה עם לקיחת מידות והתקנת כתר זמני, ולאחר שבוע-שבועיים ההתקנה הסופית.
גשר: החלפה בלי שתל
גשר מחליף שן אחת או יותר בהישענות על השיניים הסמוכות, המשויפות כדי לקבל כתרים מחוברים. זהו פתרון קבוע, נוח, ומהיר יותר משתל.
המחיר ברור: יש לשייף שיניים בריאות. כשהשיניים הסמוכות שלמות, שתל הוא בדרך כלל הבחירה הטובה יותר משום שהוא משמר אותן. כשהן כבר מוכתרות או פגועות, הגשר דווקא הופך לפתרון החסכוני יותר.
תותבות נשלפות
תותבת נשלפת מחליפה מספר שיניים, ולעיתים לסת שלמה. מסירים אותה לניקוי. תותבות חלקיות נאחזות בשיניים שנותרו, ותותבות שלמות נשענות על החניכיים.
הטענה העיקרית נגד תותבות שלמות היא חוסר יציבות, בעיקר בלסת התחתונה. שני שתלים מספיקים לרוב לייצב תותבת תחתונה, שהופכת אז ליציבה בזמן לעיסה ועדיין נשלפת לתחזוקה. זהו פתרון ביניים זול משמעותית משיקום מלא על שתלים.
תחזוקה ואורך חיים
כתר אינו מתעשש, אך הגבול בין הכתר לשן נשאר פגיע. שם נוצרת העששת שמסיימת את חייו של כתר תקין לחלוטין. צחצוח והעברת חוט דנטלי בדיוק באזור הזה הם ההבדל בין עשר שנים לעשרים.
ביקורת שנתית וניקוי אבנית סדיר מאפשרים לתקן שחזור לפני שהוא אובד. תותבת נשלפת מנוקה מדי יום מחוץ לפה ונבדקת מעת לעת: החניכיים משתנות עם הזמן וההישענות דורשת התאמה.
- 1
אבחון
הערכת מה ניתן לשמר, צילומים, ובחירת הפתרון החסכוני ביותר ברקמת השן.
- 2
הכנה
שיוף השן בהרדמה מקומית, לקיחת מידות, התקנת כתר זמני.
- 3
ייצור
עבודת מעבדה, שבוע עד שבועיים, כולל בחירת גוון.
- 4
התקנה סופית
מדידה, כוונון הסגר והדבקה.